ראשית, חשוב שתבינו כי יש הבדל בין ספורט לפעילות גופנית. ספורט היא פעילות שמטרתה לרוב היא השתתפות בתחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת, להבדיל למשל מספורט דוגמת שחמט בו אין פעילות גופנית כלל. לעומת זאת פעילות גופנית היא פעילות פיזית שמבצע אדם במסגרות שונות כגון ספורט, פעילות שגרתית הכוללת עלייה במדרגות, הרמת משאות, הליכה ורכיבה על אופניים או במטרה לשפר את הכושר הגופני, היכולות האתלטיות ועוד....
>>> המשך קריאה על חשיבותה של פעילות גופנית

אתם מרבים לשאול אותי, או אחרים המעורבים בתהליך אותו אתם עוברים לאחר ניתוח – "מה היעד דוקטור? לאיזה משקל צריך להגיע"?
אני סבור כי מהמקום בו אתם נמצאים השאלה לגמרי לגיטימית ומובנת מאליה. מבחינת המענה לשאלה זו, זה כבר הרבה יותר מורכב. שאלת היעד היא מעין קצה קרחון אשר ככל שמתקדמים בתהליך מגלים כי בעצם מתרחשים במקביל כמה וכמה תהליכים במישורים שונים ולכל אחד ואחד מהם יעד משלו. אני בשלב הזה אנסה לחלוק עימכם את מורכבות הנושא מהפן הבריאטרי ואתחיל במספר עובדות.....
>>> המשך קריאה על הגדרת יעדים

אין ניתוח ולו הקטן ביותר שאין לו את רשימת הסיכונים או הסיבוכים האפשריים ולכן חשוב שתבינו שזה חלק בלתי נפרד מהעשייה הכירורגית ובכל התחומים.
בריאטריה היא תחום ששייך לכירורגיה כללית, וניתוחים במערכת העיכול הם "הלחם והחמאה" שלנו ככירורגים. כל ניתוח שאנו עושים במערכת זו יכול להסתבך ולרוב שני נושאים עיקריים יעלו: דימום בזמן ניתוח ו/או לאחריו ודלף מתוך המעי החוצה לחלל הבטן.....
>>> המשך קריאה על התנהלות בסיבוכים

אז עברתם את הניתוח הבריאטרי שבחרתם לעשות והכול עבר בשלום. צלחתם את רוב המכשולים ואתם נהנים ולרוב גם מרוצים ממה שאתם רואים במראה ו/ או במשקל, ואף יותר מהמחמאות מהסובבים אתכם. זה גם השלב בו אתם הכי מוטרדים מי מה יקרה לכם הלאה בתהליך – "האם הניתוח יפסיק לעבוד?", "האם יחזור התיאבון ונחזור לאכול כמו פעם?", "האם הקיבה/ פאוץ'' יגדלו?" , "מה עושים עם עודפי העור?", "מתי אפשר להיכנס להריון?" ועוד ועוד....
>>> המשך קריאה על השלב שלאחר הניתוח